<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת ואתחנן</h1>
<h2>דף יז.</h2>
ושמרתם ועשיתם [דברים ד']. ושמרתם זו לימוד, ועשיתם זו מעשה, שהתלמוד גדול ממעשה שהתלמוד מביא לידי מעשה. ומכל מקום פסק הך תלמוד גדול הני מילי לאגמורי מיגמר לעצמו, אך לאגמורי לאחריני, שמצוה לאחריני לעשות מצות, לעשות גדול.
<h2>דף מא:</h2>
ואהבת את ד' אלקיך [דברים ו']. כיצד אהוב כל מה שהוא אוהב, הוא התורה ולומדיה, וזהו את ד' אלקיך לרבות תלמידי חכמים, וכן הוא אומר (משלי ח' י"ז) אני (את) אוהבי אוהב. וכן פסק מצות עשה הוא לאהוב התורה ולומדיה.
<h2>דף נ.</h2>
ויאמר ד' אלי רב לך [דברים ג']. שכרך לפניך בעולם הבא. ד"א הרבה דברים עשית והעברת עלי דרך. לפי שאמר משה לפניו הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (איוב ל"ג כ"ט), ועתה בעון אחד שעברתי קפצת ונשבעת לכן לא תביאו. א"ל וכי אין לך אלא עון אחד הרבה עונות יש לך, והוא ו' עונות יש לך, ואלו הן שלח נא ביד תשלח (שמות ד' י"ג), ומאז באתי אל פרעה (שם ה' כ"ג). לא ד' שלחני (במדבר ט"ז כ"ט), ואם בריאה יברא ד' (שם שם ל'), שמעו נא המורים (שם כ' ו'). והנה קמתם תחת אבותיכם (שם ל"ב י"ד), וכתיב (תהלים נ' ג') וסביביו נשערה מאוד, לכך השיב לו רב לך. ד"א רב לך אמר הקב"ה למשה הרבה ילמדו ממך דייני ישראל, ויאמרו אם משה רבינו שלא אמר אלא שמעו נא המורים נגזרה עליו כך קל וחומר מעוותי הדין ומקלקלין. ד"א רב לך, משה אמר לפניו אעברה נא ואראה את הארץ וגו', תפסו הקב"ה בדבריו ואמר ליה רב לך אותו דבר שאמרת ושאלת יהיה לך אך אל תוסף להתפלל עוד, מיד א"ל עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו'. כי לא תעבור. אמר לפניו רבונו של עולם אכנס דרך אויר וכו' לקמן בפטירת משה תמצאו.
<h2>דף נה.</h2>
ד"א אנכי ד' אלקיך [דברים ה']. זהו שאמר הכתוב (שה"ש ה' ט"ז) חכו ממתקים, בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נזדעזע כל העולם, והיו מתייראין ישראל ואומרין אוי נא לנו מה הקב"ה רוצה לגזור עלינו שכל כך העולם נזדעזע, אמר הקב"ה מה איכפת לכם לא נזדעזע אלא בשביל דבורי שנא' (שמות כ' א') וידבר אלקים, ואיני מבקש אלא שתהיו עמי ואני אלקיכם. וכן יסד הפייט אנכי שמעתי ונתאיימו, והוא השיב להם, קבלו מלכותי ולא תאשמו, כלומר אין אתם צריכין ליתן אשם. כל אלפא ביתא בדברות אחרונות, לפי שמדברות ראשונות נחסרו ט', שאם היה בהם ט' היו שונאיהם של ישראל חייבין כלייה, אך עכשיו שלא היה בהם ט' לא נתקנו כתיקונן, לא נארסה תורה שלימה. לכן לא הייתה נידונת כאשת איש אלא כפנוייה, ולא קרינן זה (דברים ל"ג ד') מורשה קהילת יעקב.
